התפתחות של דלקת במפרק אחד או יותר ממפרקי הגוף היא תסמין שיכול להיות תוצאה של למעלה ממאתיים מחלות שונות, החל מדלקת מפרקים שגרונית וכלה בדלקת מפרקים זיהומית. בעוד ששתי מחלות אלו באות לידי ביטוי בין היתר בדלקת במפרקים, הרי שהגורמים לשתי המחלות שונים לחלוטין ובהתאם לכך גם אופן הטיפול בהן שונה מאוד.
כבר כאן ניתן להבין כי מדובר על תחום מורכב מאוד וכי לא אחת מבוצעות בו טעויות באבחון ואף בטיפול ובמעקב. כאשר מבוצעת טעות רפואית שיכולה להיכלל תחת הגדרת המטרייה של רשלנות רפואית, ייתכן מאוד כי למטופל תקום עילה להגשת תביעה. כאשר מעוניינים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, ישנה חשיבות עליונה להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית.
מה היא חוות דעת רפואית על קצה המזלג?
חוות דעת רפואית היא מסמך אותו צריך לכתוב רופא מומחה שתחום ההתמחות שלו נוגע באופן ישיר לנושא התביעה. לפיכך, כאשר מדובר על תביעות משפטיות הנוגעות לדלקות מפרקים ולניתוח להחלפת מפרקים הרי שמן הסתם הרופא המומחה שצריך לכתוב את חוות הדעת המשפטית יבוא מתחום האורתופדיה. חוות הדעת הרפואית באה לענות על צורך מקצועי שעניינו להסביר לבית המשפט את רזי הנסיבות הרפואיות בפרשה.
אמנם השופטים מחזיקים בידע רב הקשור למשפטים ולדינים, אך בבתי הספר למשפטים עדיין לא מלמדים רפואה. לפיכך, בדיוק כשם שבתביעה שנסובה סביב ליקויי בנייה יהיה צורך להביא חוות דעת של מהנדס בניין, כך כאשר מדובר על תביעה בגין ניתוח להחלפת מפרק שכשל, יהיה צורך להביא חוות דעת של רופא מומחה.
מי צריך לספק את חוות הדעת?
את חוות הדעת צריך בראש ובראשונה לספק התובע. כך לדוגמה אדם שסבל ממקרה של רשלנות רפואית ובעקבות כך חווה סבל מיותר ונאלץ להישאר עם אחוזי נכות בשיעור של חמישים אחוז לצורך העניין, צריך לספק חוות דעת רפואית שתתמוך בטענותיו.
מצד שני, גם הצד הנתבע צריך לספק חוות דעת רפואית שתסתור את טענותיו של התובע. בחלק ניכר מהמקרים על מנת להכריע בין שני הצדדים, בית המשפט יזמן רופא מומחה מטעמו שיקרא את שתי חוות הדעת ויכריע ביניהן.
באופן עקרוני, בכל תביעת נזיקין הנוגעת לנזקי גוף, חלה החובה על הצד התובע להגיש חוות דעת רפואית. במקרים חריגים בלבד אפשר יהיה להגיש תביעה מסוג זה מבלי להגיש חוות דעת רפואית, אך בכל מקרה ללא הגשה של חוות דעת רפואית לא ניתן יהיה למקסם את כספי הפיצויים שתיבחן על ידי בית המשפט.
מה צריך להיות כתוב בחוות הדעת הרפואית?
במידה ומדובר על חוות דעת רפואית המוגשת מטעם הצד התובע, הרי שעל הרופא שכותב את חוות הדעת הרפואית לפרט אודות נסיבות המקרה ולספק עדויות מהספרות המקצועית ומניסיונו הקליני ולהראות מדוע הרופא חרג מרמת האחריות המקצועית המוטלת עליו וכיצד בדיוק חרג מהפרוטוקולים המקובלים בתחום הרפואה נכון לזמן שבו אירע מקרה התביעה.
במידה ומדובר על חוות דעת המוגשת על ידי הצד הנתבע, הרי שבחוות הדעת הרפואית יובאו סימוכין לכך שהרופא לא התרשל בעבודתו וכי פעל בהתאם לפרוטוקולים המקובלים.
סך הכול, הצד התובע צריך להוכיח שלושה דברים מרכזיים בהסתמך על חוות הדעת הרפואית: הדבר הראשון הוא שהרופא חרג מרמת האחריות המקצועית המוטלת עליו ושפעל בניגוד לפרוטוקולים המקובלים בתחום, הדבר השני הוא שנגרם למטופל נזק ואת הנזק יש להעריך באחוזי נכות והדבר השלישי שיש להוכיח הוא כי בין הרשלנות לבין הנזק קיים קשר סיבתי.
דוגמאות למקרים שבהם נדרשת חוות דעת רפואית
רשלנות רפואית בתחום דלקות המפרקים וניתוחים להחלפת מפרקים יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של צורות. להלן כמה דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית בתחום זה, הדורשים הגשת חוות דעת רפואית לבית המשפט הדן בתביעה:
- אבחון שגוי של דלקת מפרקים יכול להוביל לכך שהמטופל לא יזכה לטיפול כלל. במקרים שיכולים להיות אף יותר חמורים, האבחון השגוי של הדלקת עלול להוביל למתן טיפול שיש בו כדי להחמיר את מצבו של החולה. בכל מקרה שבו האבחון השגוי גרם לנזק, ייתכן שקיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
- לא אחת ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית גם במידה והניתוח להחלפת המפרק נחל הצלחה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלאחר הניתוח יש לעבור תקופת החלמה ושיקום שבמהלכה יש להמשיך ולעקוב אחרי מצבו הרפואי והתפקודי של המנותח. רשלנות במעקב שהובילה לנזק יכולה בהחלט להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים מסוימים התעלמות מתסמינים חשובים שהופיעו לאחר הניתוח הובילה להחמרת מצבו של המנותח עד כדי התעוררות הצורך בניתוח נוסף.
- במקרים מסוימים חרף האבחון המוצלח של דלקת המפרקים הטיפול שניתן לחולה היה רשלני ובעקבות כך נגרם נזק. לעתים קורה שהמטופל "נופל בין הכיסאות", בדרך מקופת החולים לבית החולים וחוזר חלילה ובסופו של דבר הטיפול בו לא מתנהל כשורה ובאופן מסודר.