חוות דעת רפואית פיגור שכלי

פיגור שכלי בהגדרתו הוא למעשה בעיה קוגניטיבית אשר יכולה לגרום לכך שהתפקוד האינטלקטואלי של הלוקה בה יהיה נמוך יותר בהשוואה לאדם הממוצע. פיגור שכלי יכול להיות מלווה בקשיים תפקודיים רבים ושונים והוא יכול להיות תורשתי או סביבתי ולעיתים הוא יכול להיגרם בעקבות רשלנות רפואית.

במקרים שפיגור שכלי נגרם עקב רשלנות רפואית, חוות דעת רפואית של רופא מומחה חשובה מאוד לקבלת פיצוי הולם. המשיכו לקרוא ולמדו עוד על החשיבות של חוות דעת רפואית בדיני הנזיקין.

מהו פיגור שכלי? ומה הם מאפייניו הייחודיים?

פיגור שכלי נקרא היום גם ״מוגבלות שכלית התפתחותית״ והאנשים הסובלים ממנו יכולים להיפגע, ברמות שונות, באופן קוגניטיבי. כלומר, היכולת שלהם לרכוש מיומנויות למידה ותקשורת הן מוגבלות או שיגיעו בשלב מאוד מאוחר, זאת לעומת אדם שאין לו פיגור שכלי.

המאפיינים של פיגור שכלי הם בדרך כלל יכולת שכלית (אינטלקטואלית) ותפקודית נמוכה מהרגיל, וישנם שלושה תבחינים שעלו בכדי לאבחן מגבלה זו:

• גיל שכלי ומנת משכל: אם גילו השכלי של האדם נמוך באופן משמעותי מגילו הביולוגי ויש מנת משכל נמוכה מ-70, האדם יחשב כבעל פיגור שכלי.
• הסתגלות אישית וחברתית: צורת אבחון זו כוללת מיומנויות בין אישיות, איך נעשה שימוש במשאבים חברתיים, איך כישורי הלמידה של האדם, האם הוא יכול לגור לבד בצורה בטוחה וכדומה.
• תקופת האיחור ההתפתחותי: הדרישה כאן היא למעשה ששתי הדרישות מעלה יופיעו בזמן הילדות, כלומר, כאשר המאובחן הוא ילד מתחת לגיל 18.

כיצד מוסדות המדינה מאבחנים ומאשרים פיגור שכלי?

האבחון של ילדים עם פיגור שכלי נמצא בידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומי שאחראי על קביעת ההגדרה למוגבלות שכלית היא ועדת אבחון מיוחדת מטעם האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
הוועדה הזו היא אשר מחליטה לגבי האבחון, אולם, הם מקבלים גם הגדרות של רופאים מומחים אחרים בנושא לצורך אבחון והבנת הצרכים הרפואיים של הילד.

חוות דעת רפואית פיגור שכלי הניתנת על ידי רופא מומחה לא יכולה לקבוע אם יש לילד פיגור שכלי או לא לצורך קבלת פיצוי מהמדינה, אלא, היא יכולה לסייע לוועדת האבחון בהחלטה שלה לגבי המקרה הספציפי.
האבחון נערך במרכזי האבחון הפזורים ברחבי הארץ והוא מורכב משלושה חלקים שיחדיו אמורים לכלול את כל המאפיינים המגדירים פיגור שכלי:

• בדיקה רפואית – בדיקה גופנית המבוצעת על ידי רופא מומחה לתחום של התסמונות השונות והמאפיינים שלהן.
• בדיקה פסיכולוגית – נערכת פגישה עם פסיכולוג, ונערכים מבחני IQ וכן מבחנים נוספים בכדי להבין את מצבו השכלי של הילד.
• בדיקה סוציאלית התפתחותית – מתקיימת פגישה עם עובד סוציאלי אשר בודק את שלבי ההתפתחות והיכולות התפקודיות וההסתגלותיות בתחומים שונים של חיי היום יום.
• בדיקה פסיכיאטרית – הפגישה עם פסיכיאטר נערכת רק כאשר יש בכך צורך ולאחר שהמליצו על זה המומחים האחרים.

כל אחד מהמומחים מגיש את האבחון שלו ואת חוות הדעת שלו לוועדת האבחון ובעזרת חוות דעתם הועדה תקבל את ההחלטה.

פיגור שכלי בשל רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא דבר מצער מאוד ובייחוד כאשר זה פוגע בילדים שלנו. פיגור שכלי עקב רשלנות רפואית יכול לקרות במהלך הלידה, בעת מתן טיפול ואף בשלב המוקדם יותר של המעקב אחר ההיריון.
פענוח בדיקות בצורה לא נכונה, למשל בדיקה שיכולה לזהות תסמונת דאון בזמן ההיריון ולעיתים אף אי שליחה לבדיקה כזו יכולים להיחשב לרשלנות רפואית. למשל, אם האישה נשלחה לבדיקת מי שפיר ופיענחו את הבדיקה בצורה כזו שהילד תקין ובשל כך ההורים מחליטים לשמור את ההיריון, אולם, לאחר הלידה מגלים שהילד סובל מתסמונת דאון. במקרה כזה יכולה להתרחש רשלנות רפואית שיכולה לזכות בסעד. לצערנו, נידונות תביעות רבות מסוג זה בבתי המשפט בישראל ועל בית המשפט להחליט האם הייתה רשלנות רפואית או לאו.

על חשיבותה של חוות דעת רפואית

בכל תביעה של נזקי גוף יש להגיש חוות דעת רפואית של מומחה רפואי המתמחה בתחום הנזק הספציפי שקרה לנפגע.
הסיבה לכך היא שרק רופא אשר מומחיותו בתחום יוכל לתת את דעתו המקצועית על השאלה – האם ההתנהגות של הרופא האחר או של המוסד הרפואי היא סבירה. השופטים ועורכי הדין לא יכולים לענות על השאלה הזו משום שהם אינם מבינים בפרקטיקות הרפואיות הקיימות.

מומלץ לפנות בשלב כמה שיותר מוקדם לעורך דין המתמחה בתחום של חוות דעת רפואית פיגור שכלי בכדי לקבל ייעוץ וליויי מקצועי מתחילת הדרך.