כאבים בעצמות יכולים לנבוע מסוגים שונים של פציעות או מחלות. שבר, סדק, נקע, הם רק דוגמאות של מצבים נפוצים וכך גם דלקות מפרקים. מצב נוסף המערב נזק באזור העצם, שיכול להיות מאופיין בכאבים, מגבלות בתנועה, קשיים בניידות וסימפטומים נוספים נקרא בשם אוסטאומיאליטיס. משמעות הדבר היא הימצאותה של דלקת בעצם, בדרך כלל כתוצאה מחיידק שיוצר זיהום לאחר פגיעה, עם או ללא היווצרות שבר מקדים.
הפגיעה הרפואית האפשרית והפגיעה בתפקוד נעה בטווח רחב של מצבים. לכן, נחוצה חוות דעת רפואית שתקבע מתי מדובר במצב קל יחסית ומתי המצב פחות פשוט ויש צורך בטיפולים מיוחדים או ארוכי טווח.
עבור חלק מהחולים, ניתן לראות שיפור ואפילו החלמה מלאה כעבור זמן קצר. אך יש גם כאלה שאינם כה ברי מזל. ישנם כאלה שחווים מצב כרוני של דלקת ופגיעה בעצמות ועקב כך גם ירידה בתפקוד. עבור חולים אלה ישנה אפשרות לקבל זכויות מביטוח לאומי.
דלקת בעצם ופגיעה בתפקוד
כפי שחיידקים מסוימים עלולים לגרום לדלקת גרון וכפי שישנם כאלה שמביאים לדלקת ריאות, יש גם כמה מינים של חיידקים שבהינתן תנאים מתאימים יצרו מצב של דלקת בעצם.
הדלקת יכולה להופיע כמצב קל יחסית, שניתן לטיפול באמצעים תרופתיים מקובלים (אנטיביוטיקה) ולעיתים במתן עירוי לווריד. יחד עם זאת, ידועים גם מצבים פחות קלים, שבהם יש צורך בהתערבות כירורגית ולפעמים גם בכך אין די. יש אחוז מסוים מהחולים שחווים את ההשלכות של הדלקת לאורך זמן, לפעמים גם לאורך שנים.
במצבים קשים יחסית, מתפשטת הדלקת לאו דווקא לאזורים נרחבים אלא גם לעומקה של העצם. אפשרית פגיעה במוח העצמות והיווצרות קרישי דם. לפעמים נוצר נזק של ממש לעצם ויש חולים שיחוו ירידה בכושר הניידות, צליעה, מגבלות אחרות בתנועה וזאת בנוסף על כאבים ואי נוחות.
במצבים הקשים יותר, כאשר ברור שהחולה סובל מירידה בתפקודו, לעיתים עד כדי הכרח לעזוב את מקום עבודתו, ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי. תביעה שאושרה היא הדרך לקבלת זכויות כספיות, על פי מצבו של החולה, יכולת התפקוד, כושר ההשתכרות וכן קיומם של תלויים (ילדים, בן או בת זוג) או נסיבות מיוחדות.
וועדה רפואית וחוות דעת רפואית
דווקא מכיוון שחלק גדול מהחולים מחלים מדלקת בעצם בצורה די מלאה ואף מהירה, ביטוח לאומי לא ימהר לאשר זכויות וקצבאות שונות למי שסובל מאוסטאומיאליטיס. כדי לקבל את הזכויות המגיעות יש צורך להגיש תביעה על בסיס מסמכים רפואיים, אישור אשפוז, חוות דעת של הרופא המטפל. כדי לבסס את התנאים לקבלת זכויות כגון קצבת נכות, קצבה לשירותים מיוחדים, קצבת ניידות וכיוצא באלה, עשוי החולה להידרש לפירוט נרחב של חוות דעת מקצועית.
לא מן הנמנע שחוות דעת פרטית תטה את הכף מדחיית התביעה לאישורה. חוות דעת יכולה לסייע גם כאשר החולה מגיש ערעור לאחר שתביעה ראשונית נדחתה.
קצבת נכות וקצבת ניידות
לצד חוות הדעת הרפואית יש צורך בהופעתו של החולה לפני וועדה רפואית. זה נדרש לצורך קביעת אחוזי נכות ואם הללו יהיו מספקים, עשוי החולה לקבל תגמולים שונים. למשל, חולה שיכולת הניידות שלו נפגעה במידה ניכרת עשוי לקבל קצבת ניידות מעבר לקצבת נכות (המבוססת על קביעה של אחוזי נכות רפואיים בשיעור על שישים אחוזים ויותר).
במידה והוועדה הרפואית תשתכנע על פי חוות הדעת שהחולה סובל מליקויים בריאותיים שונים, ממצב כרוני שמקשה על התפקוד ומוריד את כושר ההשתכרות יקבל החולה קצבה חודשית כל עוד לא חלה הטבה של ממש במצבו וביכולת התפקוד שלו.