עריכת צוואה מאפשרת למצווה, לקבוע בעודו בחיים, למי יועבר עזבונו, לאחר מותו. הוא יכול לקבוע מי יהיו יורשיו ואיזה חלק בעיזבון, יקבל כל יורש.
לשם מימוש הצוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה, המוגשת לרשם לענייני ירושה על ידי אחד מן היורשים. על מנת שצוואה תהיה תקפה משפטית וניתן יהיה להוציאה לפועל, עליה לעמוד בכללים הקבועים בחוק, שאם לא, חל בה פגם, אשר עלול להביא לפסילתה של הצוואה, היה ותוגש התנגדות לקיום הצוואה.
בהעדר צוואה או בעת פסילת צוואה על ידי בית המשפט, תחולק ירושתו של אדם, על פי סדר היורשים הקבוע בחוק הירושה. מטבע הדברים, חלוקה זו איננה משקפת את רצון המנוח ולכן, חשוב מאוד להקפיד על עריכת צוואה כחוק, על מנת שרצונו של המצווה, כפי שמובע בצוואתו, ימומש.
אחד מן הכללים המרכזיים בעריכת צוואה, הוא כשירותו המשפטית של המצווה. הכוונה היא כי בזמן עריכת הצוואה, המצווה היה בהכרה מלאה, צלול בדעתו ומבין את המשמעות של עריכת צוואה.
אי כשרות משפטית הוא בין הנימוקים השכיחים ביותר בהתנגדות לקיום צוואה, כאשר המתנגד מנסה להראות לבית המשפט, כי המצווה לא היה מודע למשמעות מעשיו ולכן, יש לפסול את הצוואה. נציין כי התנגדות לקיום צוואה, מוגשת לרשם לענייני ירושה, המעביר אותה אל בית המשפט לענייני משפחה, הרשם אינו מוסמך לדון בהתנגדות.
מגמת בתי המשפט אינה תומכת בפסילת צוואות ולרוב, רואה בית המשפט בפגמים שונים בצוואות כפגמים הניתנים לתיקון (למשל, תאריך מוטעה, טעות בהיגוי שם של יורש וכיו"ב) אולם, זאת בתנאי כי בית המשפט שוכנע כי הצוואה משקפת את רצונו הכנה של המנוח. כאשר עולה ספק בדבר כשירותו המשפטית של המצווה לערוך צוואה, הרי שהפעולה של עריכת צוואה, איננה חוקית ומימלא, יחד עם אי הכשירות, עולה גם ספק האם הצוואה משקפת את רצונותיו של המנוח.
הדרך הטובה ביותר למנוע מצב של פסילת צוואה עקב אי כשירות משפטית של המצווה, הוא באמצעות חוות דעת רפואית.
כל אדם המעוניין לוודא כי צוואתו אכן תוצא אל הפועל ולא תיפסל בבית המשפט, מחמת אי כשירותו המשפטית, יכול לפנות לפסיכיאטר ולבקש חוות דעת רפואית לצוואה, בה יאשר הפסיכיאטר כי המצווה כשיר לערוך צוואה, הוא צלול בדעתו ומסוגל להבין את ההשלכות המשפטיות של עריכת צוואה. רצוי מאוד לפנות לפסיכיאטר בשל שם, אשר כתב בעבר חוות דעת רפואית לצוואה ויוכל להעיד בבית המשפט, אם יהיה צורך בכך.
למותר לציין, כי כאשר המצווה חולה ומצבו הבריאותי אינו תקין, עולה החשיבות שבצירוף חוות דעת רפואית, על מנת שאם תישמע טענה של אי כשירות, היא לא תתקבל.
חוות הדעת תאשר כי למרות מצבו הפיזי של המצווה, כשירותו אינה נפגמה, הוא מבין את הנעשה סביבו ומבין את ההשלכות המשפטיות של עריכת צוואה. כך, אם יהיה ניסיון לפסול את הצוואה בשל נימוק של אי כשירותו של המצווה, חוות דעת הרפואית תוצג בפני בית המשפט והיא תוביל לדחיית ההתנגדות לקיום הצוואה.
ישנם מקרים בהם, צירוף חוות דעת רפואית לצוואה, אינו עניין הנתון לשיקול דעת ולבחירה אישית, אם כי חובה שבחוק.
אחד המקרים הללו הוא מצב שבו נוטריון עורך את הצוואה (זוהי צוואה בפני רשות) והמצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו. במצב זה, מחויב הנוטריון, על פי החוק, לקבל תעודה רפואית, המאשרת כי המצווה בהכרה צלולה והוא כשיר לערוך צוואה. לא צורפה תעודה כאמור, חל פגם מהותי בצוואה, אשר עלול לפסול אותה, אם תוגש התנגדות לצוואה לבית המשפט.