רבים לא יודעים זאת, אבל טינטון (Tinnitus בלעז) בהחלט יכול לזכות את הסובלים ממנו בנכות בשיעור של עשרה אחוזים. את ההתייחסות לטינטון כאל נכות ניתן למצוא בעיקר בשני הסעיפים הבאים:
סעיף 72 לתקנות הנכים
סעיף זה מתייחס לתנאים שיש לעמוד בהם על מנת לקבל הכרה בנכות על רקע טינטון (הכוונה היא בצבא לנכי צה"ל ושירותי הביטחון).
לפי סעיף זה ההכרה בטינטון כנכות אפשרית רק אם הטינטון מלווה בליקוי שמיעתי בתדרים הגבוהים. את ליקוי השמיעה יש לאשש בעזרת בדיקות השמיעה המתאימות. לפי תקנה 72ג', ליקוי שמיעה בתדרים 3000 ו-4000 הרץ החל מעשרים וחמישה דציבלים בשילוב עם טינטון מעניקה כפי שציינו עשרה אחוזי נכות סך הכול.
סעיף 84א בחוק הביטוח הלאומי
סעיף זה מתוך החוק לביטוח לאומי מכיר בטינטון כפגיעת עבודה כל עוד מתקיימים התנאים הבאים: הרעש שאליו נחשף התובע באופן מתמשך עלה על המותר לפי חוק, קיים אובדן שמיעה בשיעור של עשרים דציבלים לפחות, התביעה להכרה בטינטון הוגשה תוך שנה ממועד ההתחלה של הירידה בשמיעה, ישנה ירידה בשמיעה בשיעור של עשרים וחמישה דציבלים בתדרים גבוהים וכן קיים תיעוד רפואי של הטינטון ופניות חוזרות לקבלת טיפול רפואי עוד לפני שהחשיפה לרעש החזק נפסקה.
שלוש חוות דעת רפואיות בהקשר של טינטון
סך הכול חוות דעת רפואית בהקשר של טינטון יכולה לשרת שלושה צדדים מרכזיים: הצד התובע, הצד הנתבע ובית המשפט. על מנת להבהיר את הדברים, נביא כעת דוגמה ממקרה שאירע בישראל לפני מספר שנים, עת הוגשה תביעה נגד חברה קבלנית על ידי אדם שעבד כבנאי וטפסן בחברה במשך שבע שנים.
בכתב התביעה נטען כי התובע נחשף במהלך עבודתו בחברה לתנאי רעש חזקים בעקבות חשיפה לרעשי עיבוד ברזל, הרס מבנים, ערבול בטון, סיתות, מנועים שונים, עבודות בינוי ועוד.
עוד נטען בכתב התביעה כי התובע השתמש בעצמו במגוון רחב של מכשירי עבודה מכניים המייצרים רעשים חזקים במיוחד כשבין היתר מדובר בפטיש מסוג קונגו, פטיש אוויר, כלי שיוף חשמליים ועוד. במקרה הזה הוגשו שלוש חוות דעת רפואיות להלן:
- חוות דעת רפואית מטעם התובע – בחוות הדעת הרפואית שהגיש התובע טען הרופא המומחה כי התובע סובל מעשרה אחוז נכות על רקע טינטון ועשרה אחוזי נכות על רקע סחרחורת כתוצאה מתקופת עבודתו בחברה.
- חוות דעת רפואית מצד הנתבעת – לפי חוות הדעת הרפואית שהגישה החברה הקבלנית נגדה הוגשה התביעה, התובע אכן סובל מהבעיות שהזכיר, אך כל אותן בעיות אינן קשורות לעבודתו בחברה אלא למחלה שאינה קשורה כלל לתנאי העבודה שסיפקה לו.
- חוות דעת רפואית מצד בית המשפט – מאחר והשופטים אינם אנשי רפואה, הרי שעל מנת שניתן יהיה להחליט עם מי הצדק, ברוב המוחלט של המקרים על בית המשפט לספק חוות דעת רפואית נוספת מטעמו. במקרה הספציפי הזה נכתב בחוות הדעת הרפואית כי מקור הטינטון אכן בתנאי העבודה אך מקור הסחרחורת אינו קשור במשלח ידו של התובע. בסופו של דבר בית המשפט קיבל את גרסת הרופא שמינה מטעמו כמובן שכן הוא האובייקטיבי מכולם.
מה כוללת חוות דעת רפואית בהקשר של טינטון?
חוות הדעת הרפואית בהקשר של טינטון כוללת שני מרכיבים מרכזיים כשהכוונה כעת היא לחוות הדעת המוגשת על ידי התביעה: קביעת אחוזי הנכות על רקע הטינטון וקשירת הטינטון לתנאי ההעסקה של התובע.
אם מדובר בטינטון שהתפתח על רקע רשלנות רפואית, הרי שחוות הדעת הרפואית מצד התביעה תכלול שלושה מרכיבים ולא שניים: קביעת אחוזי הנכות על רקע הטינטון, תיאור של מקרה הרשלנות וקישור בין מקרה הרשלנות לנזק שנגרם למטופל בקשר של סיבה ותוצאה.
מי מוסמך לכתוב חוות דעת רפואית בנושא טינטון?
חוות דעת רפואית יכולה להיכתב אך ורק על ידי רופא מומחה שתחום ההתמחות שלו נוגע ישירות בנושא סביבו נסובה התביעה המשפטית. בהתאם לכך, בהקשר של טינטון ברוב המוחלט של המקרים את חוות הדעת הרפואית יכתוב רופא אף אוזן גרון.
עם זאת, לעתים התביעה תכלול גם התייחסות לבעיות נוספות להן אחראי הטינטון כמו לדוגמה הפרעות פסיכיאטריות בדגש על דיכאון מג'ורי והפרעת חרדה ובמקרים האלו ייתכן כי יהיה צורך לערב בתמונה גם פסיכיאטר למשל.