סוכרת היא מחלה במסגרתה, ישנו פגם בייצור האינסולין בדם, האחראי על וויסות הסוכר. על כן החולים במחלה נדרשים לשנות את אורח חייהם ובמקרים רבים, נדרשים לטיפול תרופתי.
מחלת הסוכרת, הנה מחלה מתחום אנדוקרינולוגיה אשר משפיעה רבות על תפקודו היומיומי של החולה ומשום כך, רבים מחולי הסוכרת פונים לקבלת חוות דעת רפואית של מומחה בתחום, על מנת לקבל פיצוי כספי בגין מחלתם, אם מן המוסד לביטוח לאומי ואם במסגרת של תביעת רשלנות רפואית.
חוות דעת רפואית לחולי סוכרת
חוות דעת רפואית נדרשת לחולה סוכרת בעיקר כאשר הוא מעוניין להגיש תביעה לביטוח לאומי או תביעת רשלנות רפואית, על מנת לקבל פיצוי כספי בגין מחלתו. לשם כך, עליו להצטייד בחוות דעת של מומחה רפואי לסוכרת, אשר יעריך את מצבו: האבחנה שלו, טיב הטיפול שהוא מקבל, המגבלות מהן הוא סובל כתוצאה מהמחלה וכיוצא בזה.
בשל חשיבותה הרבה של חוות הדעת הרפואית במחלות אנדוקרינולוגיה, כדוגמת הסוכרת, הן לצורך קביעת הזכאות לפיצוי והן לצורך גובה הפיצוי, כדאי לפנות למומחה בעל שם ובעל ניסיון בכתיבת חוות דעת רפואיות. עלותה של חוות הדעת יכולה לנוע בטווח כספי די רחב והדבר תלוי בעיקר בטיב המומחיות של הרופא, במעמדו בקהילה הרפואית ובשנות הוותק שלו.
הגשת תביעה לביטוח לאומי
כל חולה סוכרת רשאי להגיש תביעה לביטוח לאומי בגין מחלתו, כאשר מסלול התביעה הרלוונטי יהיה בדרך כלל תביעה לנכות כללית. במסגרתה, נבחן שיעור אובדן כושר העבודה של החולה בעקבות מחלתו וכן אחוז הנכות הרפואית הנגרמת כתוצאה מהסוכרת. על פיהם תחליט הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, האם החולה זכאי לקבלת קצבת נכות, זמנית או קבועה.
על מנת שהוועדה הרפואית תעמוד היטב על מצבו של החולה ותקבע אחוזים מדויקים של אובדן כושר עבודה ונכות, חשוב מאוד כי החולה יצרף לתביעה את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לרבות חוות דעת של מומחה לסוכרת המפרטת היטב את מצבו הרפואי.
ככל שחוות הדעת תהיה ברורה ומפורטת יותר, כך גדל הסיכוי כי החולה יוכל לממש את מלוא זכויותיו מביטוח לאומי. חשוב לציין כי במעמד הוועדה הרפואית נדרש החולה לספר אודות מחלתו ורופא הוועדה רשאי לערוך לו בדיקה גופנית אם סבר כי יש צורך בכך.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית
בשונה מהגשת תביעה לביטוח לאומי, זכות השמורה לכל חולה סוכרת, הרי שהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, רלוונטית רק עבור חולים אשר ניתן להם טיפול רשלני. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי הן בשלב האבחון והן בשלב הטיפול. כך למשל, בעת אבחון מוקדם של סוכרת, ניתן לעיתים קרובות להסתפק בשינוי תזונתי ללא צורך בתרופות ובמקרים רבים, ניתן למנוע סיבוכים שונים המאפיינים את המחלה. כך יוצא כי אבחון מאוחר של המחלה יכול לגרום להחמרת מצבו של המטופל. המצב דומה גם במקרה של רשלנות רפואית בטיפול עצמו, שהרי מתן טיפול שאינו מתאים לחולה, יביא להחמרה במצבו.
כאשר הרשלנות הרפואית גרמה לחולה לנזק משמעותי וארוך טווח, הוא רשאי להגיש תביעה לפיצויים בגין כל הנזקים שנגרמו לו עקב רשלנות הגורם המטפל. במסגרתה, יידרש להוכיח כי הגורם הרפואי התרשל וכי הנזק שנגרם לו הוא תוצאה ישירה של הרשלנות הרפואית. הראייה המרכזית אשר תשמש את החולה התובע היא חוות הדעת הרפואית ועל כן כאמור מעלה, יש חשיבות רבה לכך כי חוות הדעת תיכתב על ידי מומחה וכי היא תהיה מנומקת ומפורטת.
לעניין זה יש לציין כי בתביעות רשלנות רפואית, מונחות בפני בית המשפט שתי חוות דעת, האחת מטעם החולה התובע והאחת מטעם הנתבע ובית המשפט נדרש להכריע מי מביניהן מציגה את המצב לאשורו. אם התקשה לעשות כן, רשאי בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר יכריע את הכף.