הפלות חוזרות הן אחד האתגרים הקשים ברפואת נשים ובפוריות, גם מבחינה רפואית וגם מבחינה רגשית. מלבד הכאב ואי הוודאות, זוגות רבים רוצים להבין מה עומד מאחורי ההריונות שאינם מתקדמים. לכן כדאי לעבור אבחון יסודי ולקבל תוכנית טיפול מותאמת אישית. הסבר כללי או ייחוס של המצב ל"חוסר מזל" אינו מספיק.
מה נחשב הפלות חוזרות וכמה זה נפוץ
ההגדרה המקובלת של הפלות חוזרות היא שלוש הפלות רצופות או יותר בשליש הראשון של ההריון. כיום יש מרכזים שמתחילים בירור מעמיק כבר אחרי שתי הפלות. הפלה בודדת היא תופעה נפוצה יחסית, ולעיתים קרובות היא נגרמת מפגם כרומוזומלי אקראי בעובר. רק כשההפלות חוזרות על עצמן, עולה חשד לגורם מתמשך שצריך לאבחן.
כ-15 עד 20 אחוז מההריונות המאובחנים מסתיימים בהפלה מוקדמת, ורק אחוז קטן מהנשים יעברו הפלות חוזרות. לכן לרוב הנשים שעברו הפלה אחת או שתיים יש סיכוי טוב להריון תקין בהמשך, במיוחד אם יעברו בירור מסודר ויקבלו הכוונה מקצועית.
הגורמים האפשריים להפלות חוזרות
להפלות חוזרות אין גורם יחיד. לעיתים מתגלה יותר מסיבה אחת, ולעיתים לא נמצא גורם ברור גם אחרי בירור מקיף. המצב השני שכיח יותר ממה שנהוג לחשוב, וגם בו סיכויי ההצלחה בהריון הבא טובים יחסית.
קבוצה מרכזית של גורמים קשורה למבנה הרחם:
- מחיצות
- שרירנים שבולטים לתוך חלל הרחם
- הידבקויות אחרי גרידות או ניתוחים
- מומים מולדים של הרחם
מצבים כאלה עלולים לפגוע ביכולת העובר להשתרש כראוי ולהמשיך להתפתח.
גורם חשוב נוסף הוא תסמונת נוגדני פוספוליפידים. זה מצב אוטואימוני שמגביר את הנטייה ליצירת קרישי דם זעירים בשליה המתפתחת, והקרישים עלולים לפגוע באספקת הדם לעובר. זו אחת הסיבות המוכרות ביותר להפלות חוזרות, ויש לה טיפול יעיל.
גם הפרעות הורמונליות עלולות להגביר את הסיכון להפלה:
- תת-פעילות של בלוטת התריס
- סוכרת לא מאוזנת
- תסמונת שחלות פוליציסטיות
היבט חשוב נוסף הוא הגנטיקה. פגמים כרומוזומליים בעובר נובעים לעיתים ממבנה כרומוזומלי מאוזן אך חריג אצל אחד ההורים. במקרים כאלה צריך הערכה גנטית מסודרת. לפעמים שוקלים הפריה חוץ גופית עם אבחון גנטי טרום השרשתי.
לבסוף, יש גם גורמים אימונולוגיים, ולעיתים רחוקות גורמים סביבתיים. כדי להבדיל בין ממצאים בעלי משמעות קלינית לבין ממצאים אקראיים שאינם דורשים טיפול, צריך לשלב ידע קליני מעודכן עם ניסיון רב בתחום.
תהליך האבחון: מה צפוי במהלך הבירור
בירור הפלות חוזרות נעשה בדרך כלל בשלבים. המטרה היא לאסוף מידע מלא ומדויק לפני שמחליטים על טיפול.
בשלב הראשון הרופא אוסף היסטוריה רפואית מפורטת:
- גיל והיסטוריית ההריונות
- טיפולי פוריות קודמים
- מחלות רקע ותרופות קבועות
- מחלות אוטואימוניות
- היסטוריה משפחתית של קרישיות יתר או מומים מולדים
בהמשך נעשות בדיקות דם: נוגדנים לתסמונת נוגדני פוספוליפידים, פרופיל הורמונלי, תפקודי בלוטת התריס ורמת סוכר בצום. במקביל בודקים את מבנה הרחם באולטרסאונד תלת-ממדי, בהיסטרוסקופיה אבחנתית, ולעיתים גם בצילום רחם. הבדיקות האלה מזהות מחיצות, פוליפים, שרירנים או הידבקויות, ועוזרות להחליט אם צריך תיקון ניתוחי.
כשיש חשד לרקע גנטי, מומלץ לבצע בדיקת קריוטיפ לשני בני הזוג. בדיקה גנטית של רקמת ההריון, כשאפשר לבצע אותה, מוסיפה מידע חשוב על סיבת ההפלה.
הטיפול בהפלות חוזרות צריך להיות רב-תחומי. לפי הממצאים, לעיתים נדרש שיתוף פעולה עם המטולוג, אנדוקרינולוג, גנטיקאי או ראומטולוג. מרפאות שמתמחות בבירור ובטיפול בהפלות חוזרות מתכננות את הבירור ביעילות. כך נמנעים מבדיקות מיותרות בלי לפספס גורמים משמעותיים.
אפשרויות טיפול והיערכות להריון הבא
בסוף הבירור נבנית תוכנית טיפול מותאמת אישית לפי הגורמים שנמצאו.
- בעיה במבנה הרחם: כשיש מחיצה או פוליפ, הטיפול הוא בדרך כלל ניתוח היסטרוסקופי זעיר-פולשני. לעיתים הניתוח משפר משמעותית את סיכויי ההריון הבא.
- תסמונת נוגדני פוספוליפידים: הטיפול המקובל משלב אספירין במינון נמוך וזריקות נוגדות קרישה, כגון קלקסן, מתחילת ההריון. הטיפול הזה משפר מאוד את סיכויי הלידה.
- הפרעות הורמונליות: מקפידים על איזון מיטבי של בלוטת התריס, של רמות הסוכר ושל משקל הגוף. טיפול נכון יכול להפחית משמעותית את הסיכון להפלה ולהקל על מהלך ההריון הבא.
- רקע גנטי: נשקלת לעיתים הפריה חוץ גופית עם אבחון גנטי טרום השרשתי, כדי לבחור עוברים תקינים להחזרה.
- טיפולים אימונולוגיים: יש טיפולים שמתמקדים בהיבט האימונולוגי, אבל חלקם עדיין לא נתמכים בראיות מחקריות מספקות. לכן חשוב שההחלטה עליהם תתקבל אצל רופא מנוסה שמכיר את הספרות המחקרית העדכנית. כך אפשר להימנע מטיפולים מיותרים ומתופעות הלוואי שלהם.
גם בשלבים המוקדמים של ההריון הבא חשוב ליווי צמוד:
- מעקב אולטרסאונד תכוף יותר
- בדיקות דם חוזרות
- התאמת מינוני התרופות
- הפניה למעקב הריון בסיכון, כשצריך
הליווי הזה עוזר בהיבט הרפואי, וגם מפחית חרדה ומחזק את תחושת הביטחון.
הקשר בין הפלות חוזרות להריון בסיכון גבוה
נשים שעברו כמה הפלות מגיעות לא פעם להריון הבא עם חשש גדול, ולעיתים גם עם גורמי סיכון רפואיים. לנשים עם תסמונת נוגדני פוספוליפידים, מחלות אוטואימוניות, סוכרת או יתר לחץ דם יש סיכון מוגבר לסיבוכי הריון: רעלת הריון, האטה בגדילה תוך-רחמית או לידה מוקדמת. במצבים כאלה ההריון הבא מוגדר לעיתים כהריון בסיכון גבוה ודורש מעקב הדוק יותר.
מעקב כזה אחרי הפלות חוזרות כולל בדרך כלל:
- בדיקה תכופה של גדילת העובר ושל זרימות הדם בשליה
- מעקב אחרי לחץ הדם של האם ואחרי חלבון בשתן
- התאמת הטיפול התרופתי לכל אורך ההריון, כמו המשך נוגדי קרישה או איזון מחלות רקע
- לעיתים תכנון מדויק של מועד הלידה ואופן הלידה, במיוחד כשיש סיבוכים נלווים
רצף טיפולי שמתחיל באבחון הגורמים להפלה, ממשיך בתכנון ההריון הבא ומסתיים בניהול ההריון עצמו מצמצם סיכונים ומשפר את הסיכוי ללדת תינוק בריא.
היבטים רגשיים וחשיבות הליווי המקצועי
הפלות חוזרות הן לא רק אירוע רפואי. הן חוויה רגשית מטלטלת. אכזבה, אשמה, כעס ופחד מהכישלון הבא הן תחושות נפוצות מאוד, ולעיתים הן פוגעות גם באמון במערכת הרפואית. לכן חשוב שלצד האבחון המדויק והטיפול תהיה גם גישה אמפתית: הסבר ברור של הממצאים ושיתוף מלא בקבלת ההחלטות.
ליווי מקצועי טוב כולל זמן לשאלות, הצגה שקופה של אפשרויות הטיפול, והבנה שכל זוג מתמודד אחרת עם האבל והחרדה. במרכזים שמתמחים בתחום משלבים לפי הצורך גם תמיכה פסיכולוגית, קבוצות תמיכה או ייעוץ זוגי, כדי לעזור בהתמודדות הרגשית ולהפחית את תחושת הבדידות.
פנייה למומחה מנוסה בהפלות חוזרות ובהריונות בסיכון נותנת תמונה מקצועית רחבה והכוונה שמתאימה למצבה של כל מטופלת. פרופ' הוארד כרפ, מנהל המרפאה להפלות חוזרות במרכז הרפואי שיבא, מלווה נשים וזוגות בדיוק בשלב הזה. הוא עוזר להבין את הגורמים, לבחור את הטיפול הנכון ולהיערך בצורה הטובה ביותר להריון הבא.
*המידע במאמר זה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או המלצה לטיפול, ואינו מחליף התייעצות אישית עם רופא מומחה. כל מקרה שונה, וההחלטה על בירור או טיפול צריכה להתקבל רק אחרי בדיקה והתאמה אישית על ידי גורם רפואי מוסמך. אם יש לך שאלות לגבי מצבך, או אם הופיעו תסמינים כמו דימום או כאבים בהריון, יש לפנות לרופא המטפל או למוקד רפואי בהקדם.
