חוות דעת רפואית לרשלנות בהרדמה

לרופא מרדים יש תפקיד חשוב מאוד במסגרת פרוצדורות רפואיות כמו טיפולים כירורגיים ניתוחים וכולי. הרופא המרדים הוא זה אשר מבצע את ההרדמה, והוא צריך ללוות את המטופל לאורך הטיפול, ולדאוג למינון מתאים של חומרי ההרדמה ולאיזון המדדים של המטופל והניתור שלו לאורך כל ההליך.יש מספר סוגים של הרדמות כמו הרדמה מקומית (למשל לצורך לקיחת ביופסיה מהעור), הרדמה אזורית (למשל זריקת אפידורל בזמן לידה), והרדמה כללית.

הרדמה ככלל, היא הליך שיש בו סיכונים בשל אלחוש של מערכת העצבים, והשפעה על מערכות חיוניות בגוף. לא אחת אירעו נזקים, ואפילו קריסה של מערכות בגוף, בגלל הרדמה שלא בוצעה כראוי. יש מקרים שהמטופל לא מתאושש, לא מתעורר, או מתעורר עם נזקים בלתי הפיכים פיזיולוגיים ו/או נפשיים.

הסיכון בהרדמה יכול להיות בין היתר במתן תרופות לא מתאימות, מינון לא מתאים, טעות בניטור החולה ובבדיקת המדדים שלו, אי ידיעה מראש על מחלות ובעיות רפואיות של החולה שיש בהן להשפיע על החלטות שנוגעות להרדמה.

לאילו סטנדרטים כפוף הרופא המרדים?

הרופא המרדים צריך להרדים את המטופל לפני הניתוח או הטיפול כדי שלא יחוש בכאבים בזמן הפרוצדורה הרפואית.

על הרופא לפגוש את המטופל לפני הניתוח, כדי לקבל ממנו הסכמה לביצוע ההרדמה. כמו כן עליו להסביר למטופל את סוג ואופן ההרדמה, ואת כל הסיכונים שיש בהרדמה. זוהי ההסכמה מדעת לטיפול.

הרופא המרדים יתשאל את המטופל על מחלות ועבר רפואי, כדי להתאים עבורו את התרופות ואת המינון הנכונים ביותר.

הרופא המרדים מחויב לבדוק באופן יסודי את התיק הרפואי של המטופל ובין היתר את מחלות הרקע מהן הוא סובל, והניתוח שהוא עומד לעבור. עליו לשוחח עם המטופל לגבי בעיות שמחייבות שימת לב מיוחדת כמו בעיות נשימה, בעיות לבביות, אלרגיות, הרדמות בעבר וכולי.

על המרדים ללוות את כל משך הפרוצדורה והוא אחראי על מתן מינון נכון ומתאים של תרופות ההרדמה, עליו לעקוב ולנטר אחרי המצב הרפואי, ולטפל אם מתרחש מצב של מצוקה.

על המרדים לעקוב אחרי מצבו של המטופל גם בגמר הניתוח ובעת ההתאוששות.

באילו נסיבות קמה רשלנות רפואית בהרדמה?

רשלנות בהרדמה יכולה להתרחש בשלב ההכנה לניתוח במהלך הניתוח וגם אחרי שהניתוח הסתיים.
רשלנות בהרדמה יכולה להתרחש כאשר:

• הרופא לא נפגש עם המטופל לפני הניתוח, ולא תשאל אותו באופן מקיף על הרקע הרפואי שלו, רגישויות לתרופות, אלרגיות, בעיות רפואיות מהן הוא סובל, הרדמות בעבר, וכולי.
• הרופא לא נתן את הדעת למצב הבריאותי של המטופל כמו מחלות רקע;

לא תכנן את ההרדמה כראוי

• הרופא המרדים לא משגיח כראוי על המטופל במהלך הניתוח ולא עוקב אחרי המדדים שלו;
• כאשר הרופא המרדים עוזב את החדר הניתוח במהלך הפרוצדורה הרפואית ומפסיק להשגיח על המטופל;
• כאשר הרופא המרדים נותן מינון שגוי של תרופות הרדמה, או תרופות הרדמה שאינן מתאימות למטופל;
• כאשר הרופא המרדים לא עוקב אחרי מצבו של המטופל בעת ההתאוששות, ולא מוודא שהוא מאוזן ומתאושש כצפוי;
• כאשר הרופא המרדים לא פעל כפי שהיה צריך לפעול כאשר מטופל נקלע למצב חירום במהלך הפרוצדורה הרפואית או לאחריה;

מן הפסיקה – תיאורי מקרי רשלנות רפואית של מרדים

במסגרת הסדר פשרה שילם בית חולים לתובעת פיצוי של 390,000 שח בשל רשלנות רפואית של המרדים שגרמה לתגובה נפשית מתמשכת של התובעת לאחר ההרדמה.

הניתוח עבר בהצלחה אולם בזמן ההתאוששות נתן המרדים לתובעת בשוגג תרופה שגרמה לה לאירוע לבבי, והיא אושפזה בטיפול נמרץ ונותרה סובלת מטראומה בלתי הפיכה.

חוות דעת שצורפה לתביעה קבעה, שהמרדים לא בדק הייטב את התרופה שנתן למטופלת וזו לא התאימה למצבה הרפואי. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה בין הצדדים.

חשיבותה של חוות דעת של מומחה רפואי במסגרת תביעת רשלנות בהרדמה

הכנת תביעת רשלנות רפואית כרוכה באיסוף של מסמכים רפואיים והעברתם למומחה רפואי לצורך כתיבת חוות דעת רפואית.

חוות הדעת תתייחס לאירועים לפני הניתוח, בזמן הניתוח וגם אחריו.

על המומחה לבחון אם ארעה רשלנות רפואית, ולכתוב חוות דעת שתצורף לכתב התביעה ותוגש לבית המשפט.

חוות הדעת תתאר את מקרה הרשלנות, את תוצאות הרשלנות, והערכת הנזקים שנגרמו בשל הרשלנות.

כאשר תובעים רופא מרדים בגין רשלנות, חוות הדעת הרפואית צריכה להראות שהרופא המרדים חרג מחובת הזהירות שהוא מחויב בה, ולא פעל כפי שרופא מרדים סביר היה פועל באותן הנסיבות.

על המומחה הרפואי לפרט את הרשלנות, כיצד ארעה, מהי החריגה ממתחם שיקול הדעת של רופא סביר, מהו הנזק שנגרם בשל הרשלנות, ואת הקשר הסיבתי בין הנזק ומעשה הרשלנות.

אולי יעניין אותך גם:

חוות דעת רפואית שניה